מנוע הבעירה הפנימית של הבוקסר "התפתח" מזה של צורת ה- V והפך לסוג השיפור הטכנולוגי שלו, בדיוק כשם שהמנוע בצורת ה- V, בתורו, הפך להמשך של השורה.
תחילתה של מעין קריירה של תחנת כוח מתנגדת יכולה להיחשב בשנות השלושים של המאה שלנו. ואז מהנדסי פולקסווגן החלו לבצע פיתוחים הקשורים למודרניזציה של מנועים בצורת V וגם. כתוצאה מאחד הניסויים, המהנדסים פרשו שתי שורות בוכנות של המנוע בצורת V 180 מעלות, לאחר שקיבלו סוג חדש של מנוע בעירה פנימית. ההבדל העיקרי והמיוחדות של ה"מתנגדים "הוא סידור בוכנותיו זו מול זו במישור האופקי.
במנוע כזה אני מתקין 4 גל זיזים, 2 בכל צד, ומנגנון חלוקת הגז ממוקם כאן אנכית. תכנון זה של המנוע אפשר לפתור את הבעיה העיקרית של מנועים בצורת V - חוסר איזון וכתוצאה מכך, רטט, הגורם לאי נוחות בנסיעה. מכונית הייצור הראשונה שיוצרה עם מנוע בוקסר הייתה חיפושית פולקסווגן, ומאז שנות ה -60 סובארו נשענה במידה רבה על מנועים כאלה.
לסידור הנגדי של הגלילים של מנוע בעירה פנימית שכזה יתרונות רבים: ראשית, מרכז הכובד הנמוך של המכונית, מה שהשפיע באופן משמעותי על יציבות המכוניות בפנייה. בשל הספציפיות של סידור הבוכנות, המנוע כביכול "שטוח" בתא המנוע, מה שמקטין את גלגול המכונית. שנית, המנוע זכה לביצועים מאוזנים היטב עקב הבוכנות העובדות זו מזו, המשקל הנגדי, מה שיוצר את האיזון הדרוש. על פי מומחים, רק "שש" מוטבע מאוזן יותר מ"הנגד ". שלישית, למנוע הבוקסר יש חיי שירות ארוכים מאוד, חלק מהיצרנים נותנים אחריות לכמה מאות אלפי קילומטרים. לדעתי, יש רק חסרון אחד - בגלל התכונות העיצוביות ה"מתאגרף "יקר מאוד לתחזוקה שהוא רק החלפת נרות! וייצור המנוע יקר מאוד, מה שלימים משפיע על תג המחיר.
