טרנזיסטור דו קוטבי יכול להיות מופעל או כבוי, או בכל אחד ממגוון מצבי ביניים. כדי לשלוט על מצב הטרנזיסטור, האלקטרודה שלו, המכונה בסיס או בסיס, משמשת.
הוראות
שלב 1
זכור כי טרנזיסטור דו קוטבי, שלא כמו טרנזיסטור אפקט שדה, כמו גם צינור ואקום, אינו נשלט על ידי מתח, אלא על ידי זרם. עבור מכשיר n-p-n, זרם זה חייב לזרום מבסיס לפולט (כלומר פלוס לבסיס). אם לטרנזיסטור יש מבנה p-n-p, העבירו את הזרם בכיוון ההפוך כדי לפתוח אותו.
שלב 2
לפני השליטה בעומס באמצעות טרנזיסטור, עליו להיות מחובר כהלכה. חבר את פולט הטרנזיסטור ישירות לחוט המשותף, ואת הקולט שלו דרך העומס לאספקת החשמל. אם משתמשים במבני n-p-n, מקור זה אמור לייצר מתח חיובי ביחס לחוט המשותף, ואם מבני p-n-p, אז שלילי.
שלב 3
החליטו באיזה מצב המכשיר אמור לעבוד: אנלוגי או מקש. במקרה הראשון, נדרש גוף קירור גדול בהרבה. זאת בשל העובדה שזרם קטן מאוד זורם דרך טרנזיסטור סגור לחלוטין, ומתח נמוך מאוד מוחל על טרנזיסטור פתוח לחלוטין. כאשר המכשיר פתוח חלקית, המתח והזרם הם גדולים, אם כי אינם מקסימליים. מסיבה זו, הכוח הגדול ביותר מוקצה לטרנזיסטור דווקא כאשר הוא אינו פתוח לחלוטין.
שלב 4
חישבו כמה זרם צריך לעבור דרך צומת פולט הבסיס של הטרנזיסטור על מנת שזרם מסוים יתחיל לזרום דרך העומס. לשם כך, חלק את זרם העומס הרצוי בפרמטר חסר הממדים של המכשיר, הנקרא מקדם ההעברה הנוכחי.
שלב 5
על ידי הגדלת זרם הבסיס עוד יותר, תגלה שזרם העומס אינו עולה עוד יותר. המשמעות היא שהטרנזיסטור רווי. ככל שזרם העומס גבוה יותר, כך נדרש זרם הבסיס כדי להרוות טרנזיסטור מאותו סוג. אם יש צורך להשתמש בטרנזיסטור במצב מפתח, הכנס אותו תמיד למצב רוויה, וייצור החום עליו במצב פתוח יהיה מינימלי. אולם, אל תהפוך את זרם הבסיס לגבוה מדי בכדי למנוע את התחממות המכשיר מזרם זה.
