באמצע 2011 אימצה רוסיה חוק חדש "על בדיקה טכנית של כלי רכב" ותיקנה את "קוד העבירות המינהליות". החידושים שנקבעו בחוק בארגון הבדיקה הטכנית נכנסו לתוקף ב -1 בינואר 2012, ורוב הנהגים כבר לא היו צריכים לשאת אישור טכני איתם.
נציגי שירות הבטיחות בתעבורה איבדו את כל העניין בתקן הטכני של בעלי הרכבים הפרטיים הרגילים, אולם כעת כל הקנסות הקודמים והעונשים האחרים בגין היעדר כרטיס מיוחסים להיעדר ביטוח. מתחילת 2012 הועברה האחריות לפקח על מעבר הרכב למבטח - רכב שלא עבר הליך זה לא יבוטח. הם לקחו את משטרת התנועה ואת החובה לבצע את הבדיקה עצמה - כעת זה נעשה על ידי שירותי רכב של עוסקים מורשים. נכון, לתקופת המעבר, שאמורה להסתיים בשנת 2014, ב 22 אזורים ברוסיה, נקודות הפיקוח לשעבר של משטרת התעבורה יפעלו במקביל לפרטיים. יתר על כן, החוק אינו מחייב כעת לעבור בדיקה טכנית במקום רישום המכונית, ניתן לעשות זאת בכל מקום ברוסיה. מאז 9 באוגוסט 2012, לאחר שעברו הליך זה, בעלי המכוניות מקבלים "כרטיס אבחון" במקום התקן הטכני הקודם, ותוצאות בדיקת הרכב מוכנסות גם למערכת פיקוח טכנית לאומית מאוחדת - UAIS TO. מאז 2013, כרטיס האבחון צריך להיות גם אלקטרוני.
על פי החוק החדש, מכוניות שיוצרו לפני יותר משבע שנים נדרשות לעבור בדיקה טכנית מדי שנה, ומכוניות חדשות יותר נדירות פי שניים. בעלי המכוניות שיוצרו לפני פחות משלוש שנים הם המזל מכולם - הם לא צריכים לבצע הליך זה לפני תאריך התפוגה של התקן הטכני הנוכחי. מנגד, כלי רכב המיועדים להסעת נוסעים (אוטובוסים, מוניות) וסחורות מסוכנות נדרשים לעבור בדיקה טכנית מדי חצי שנה ומבחינתם עדיין נדרשת נוכחות של תעודה טכנית ברכב.
הכנסת כל החידושים הללו בחודשים הראשונים של 2012 לא עברה ללא כישלונות. באזורים מסוימים, מסמכים המסדירים את עבודתם של מבטחים ותחנות פיקוח טכניות מורשות התקבלו מחוץ לזמן, אי שם היו בעיות בחיבור התוכנה למערכת UAIS TO וכו '. עם זאת, כעת אנו יכולים כבר לומר שמערכת הארגון לבדיקה טכנית, שהונהגה על ידי החוק החדש, עובדת בצורה מספקת למדי.
