בתקופתנו תנופת האשראי נוראית מאוד. אחרי הכל, אנשים מוכנים לקחת הלוואות בהנאה רבה לכל מה שהם יכולים. בין אם זה קונדומים או מטוס. עבור האזרחים, זו כמו הזדמנות לנגוס בגבינה בחינם. שקול לקנות רכב באשראי, חלק קטן מאוד מהלוואות.
עבור הבנקים, הסבירות להישאר מעל המים היא כמה שיותר מהר ונמכרות יותר הלוואות. לכן הליך קבלת ההלוואה צומצם לכמעט מינימום. סיכון הוא כל הלוואה שזה לא משנה אם אתה מלווה או לווה. בקניית רכב באשראי, תוכנית ההלוואות בנויה באופן הבא:
1. הרצון של הלקוח לקנות רכב.
2. מקדמה, המהווה 30% ומעלה מעלות סוס הברזל. ייתכן שיהיה צורך בערבים.
3. התוצאה היא העברת סוכנות הרכב לסכום הנדרש לרכישה.
4. לאחר מכן, תצטרך לבטח שעדיין לא את המכונית שלך. והטריק הוא שחברת הביטוח כבר מסומנת בפניכם ללא זכות הבחירה. לא עבור הבנק, אלא מבחינתכם התעריפים בהחלט יהיו מזעזעים. ועליך לקבוע את המדיניות.
5. השלב הבא שלך מפורש גם בהסכם ההלוואה. אם לא התקנת אזעקה בסוכנות רכב, אז חברת הביטוח תפנה אותך למתקין אזעקה כמובן למתקין ספציפי. ושוב, העלות לא תרצה אותך. והבחירה תהיה רוח רפאים.
מאוחר מדי לנשוך את המרפקים, אין דרך חזרה. הטלת על עצמך את האחריות לסיום המוקדם של ההסכם לבנק. אם אתה רוצה להחזיר את ההלוואה לפני המועד, זה נחמד, הבנק יקבל ממך קנס.
אחרי כל מה שעבר, אתם שמחים להתניע את המכונית "שלכם" ומוכנים לנהיגה. אך באיזו זכות אתה מכנה את המכונית "שלך" מבלי שתהיה לך שום זכויות עליה. עכשיו הביטו לאחור, שילמתם כ -70% מעלות הרכב הכוללת (התקנת אזעקה ופוליסת ביטוח במחירים מופקעים בתוספת תשלום ראשוני), אתם האחראים לרכב זה, אך באופן כללי זה לא שלך. אפילו ה- TCP נמצא בבנק. שלם את התשלום האחרון לבנק ואתה תהיה הנהנה ממנו.
שקול את המצב, הרכב והביטוח הונפקו לך מחדש, ההלוואה שולמה במלואה - הכל עבר כשורה. אתה מרוצה, למרות שתשלום היתר היה כ- 50% מעלות המכונית עצמה. כמובן שגם המבטחים וגם המתקינים מרוצים וכמובן שהבנק עצמו. כולם הרוויחו את כספם.
