פיתוח דיבור הוא מרכזי בחינוך לגיל הרך. זהו דיבור קוהרנטי שמממש את הפונקציה התקשורתית של השפה וקובע את רמת ההתפתחות הנפשית של הילד. ישנם מספר מאפיינים בהתפתחות הדיבור אצל ילדים צעירים.
מאפייני התפתחות הדיבור בילדות הגיל הרך
התפתחות הדיבור של הילד מתרחשת במקביל להתפתחות החשיבה וקשורה לסיבוך של פעילויות ותקשורת עם אנשים בסביבה. תגובות קוליות בילדים בשנה הראשונה לחיים מייצגות שלב הכנה בהתפתחות הדיבור. משלושה חודשים הילד מתחיל לחזור על הצלילים ששמע: זמזום ("khy", "gy", "ahy"), זמזום (שר צלילי תנועה ("אה-אה", "אה-אה").
מהמחצית השנייה של השנה מופיעה קשקוש ("בא-בה-בה", "מה-מה-מה", "צ'ה-צ'ה-צ'ה"). הפטפולים כבר נשלטים על ידי שמיעת התינוק. מבוגר צריך לגרום לילד לחזור על הצלילים המוצעים. מגיל זה, חיקוי יהפוך לאמצעי החשוב ביותר לשליטה בדיבור.
בסוף השנה הראשונה מופיעים הברות בנאומו של הילד, מבוטאות יחד - מילים. עד גיל שנה התינוק אמור להיות מסוגל לדבר על 10 מילים (כולל מילים פשוטות: "av-av", "du-du" וכו '). בתחילה, למילה נפרדת יש משמעות של משפט לילד. תקופה זו אורכת עד כשנה וחצי. ואז ילדים מתחילים להשתמש בביטויים של שתי מילים, ובהמשך, בביטויים של שלוש מילים.
הדיבור של ילד צעיר הוא מקוטע, מכיל, בנוסף למילים, גם מחוות, הבעות פנים, אונומטופאה. בהדרגה הדיבור נעשה קוהרנטי יותר. תקשורת תכופה ושונה יותר של הילד עם מבוגרים ועמיתים יוצרת תנאים נוחים להתפתחות הדיבור (אוצר המילים מתרחב).
ילדים בני שלוש רק מתחילים לשלוט ביכולת לבטא באופן קוהרנטי את מחשבותיהם, הדיבור הדיאלוגי הופך לרשותם (תשובות לשאלות). פעוטות עדיין עושים טעויות רבות בבניית משפט.
בגיל הרך האמצעי לגיל הרך, להפעלת אוצר המילים יש השפעה התפתחותית עצומה. הילד מתחיל להשתמש בתארים ובדגמים בדיבור. המסקנות וההכללות הראשונות מופיעות. הילד מרבה להשתמש בסעיפים כפופים, מופיעים סעיפים כפופים ("הסתרתי את המכונית שאבי קנה").
בגיל זה, ילדים מעדיפים לענות על שאלות תוך זמן קצר. לעתים קרובות, במקום לנסח את התשובה לבד, הם משתמשים בניסוח השאלה בחיוב. מבנה הדיבור עדיין לא מושלם לחלוטין (לעתים קרובות משפטים מתחילים בצירופים: "כי", "מתי"). ילדים יכולים לחבר סיפורים קטנים מתוך תמונה, אך לעתים קרובות יותר הם מעתיקים את המודל של מבוגר.
אצל ילדים בגיל הרך בגיל הרך, התפתחות הדיבור מגיעה לרמה די גבוהה. ילדים יכולים לנסח שאלה, לתקן ולהשלים את תשובות חבריהם. מופיעה היכולת להבחין בין העיקרי למשני. הילד כבר ממציא סיפורי תיאור ועלילה באופן עקבי למדי. היכולת להעביר בסיפור את היחס הרגשי שלך לתופעות או לאובייקטים המתוארים עדיין לא מפותחת מספיק.
משימות של הוראת דיבור קוהרנטי
ילדים צעירים מלמדים להביע בקשות במילים, לענות על שאלות של מבוגרים ("מי זה?", "מה הוא?", "מה הוא עושה?"). הם גם מוזמנים לפנות לעתים קרובות יותר למבוגרים ולבני גילם בהזדמנויות שונות.
בגיל צעיר יותר בגיל הרך, הילד צריך להיות מטופח עם הצורך לחלוק רשמים, לדבר על מה שהוא עשה. כמו כן יש צורך לטפח את ההרגל להשתמש בצורות פשוטות של נימוסים (אמור שלום, נפרד, תודה, מתנצל).
בגיל הרך בגיל הרך מלמדים ילדים לענות ולשאול שאלות. הם תומכים ברצון לספר על מה שצפו וחוו.בשלב זה של התפתחות נמשך פיתוח כללי הנימוס (עליכם ללמד את הילד לענות לטלפון, לפגוש אורחים, לא להפריע לשיחת המבוגרים).
בגיל הגן בגיל מבוגר יותר, הם מלמדים בצורה מדויקת יותר ומלאה יותר לענות על שאלות, להקשיב ובמקביל לא להפריע לבני שיחו, ולא להסיח את הדעת. יש לעודד ילדים לתקשר על דברים שאינם נראים כעת (על ספרים שנקראו, על סרטים שנצפו). ילדים גדולים צריכים להיות בקיאים בצורות שונות של נימוסי דיבור ולהשתמש בהם מבלי להזכיר להם.
