הסטנדרטים האירופיים לידידותיות סביבתית של דלקים נעשים מחמירים יותר. אם מדינתנו תעקוב אחריהם באופן עיוור, זה עלול להוביל לאסון כלכלי. איזה בנזין הממשלה תאסור בפעם הבאה?
ניסיונות לעמוד בתקנות הסביבתיות של האיחוד האירופי לא תמיד מובילים לתוצאות חיוביות. האיסור על ייצור ומכירה של מותגי בנזין פחות ידידותיים לסביבה אכן מוביל להפחתת פליטת האוויר. אבל מה קורה לכלכלת המדינה?
תקני אירו
באירופה קיימת תנועה חזקה מאוד לידידותיות סביבתית, ולכן עוברת בהדרגה מבנזין "מלוכלך" למנקה. ראשית, ה- EEG הציג את תקן יורו 1, ואז יורו -2, יורו -3, יורו -4, יורו 5 ויורו 6. עם כניסתו של כל "יורו" חדש, הדרישות לתכולת הפחמן החד חמצני, הפחמימנים ותחמוצות החנקן בגזי הפליטה נעשו מחמירות יותר ויותר. אם עבור יורו 1 תכולת ה- CO בגזי הפליטה הייתה מוגבלת ל -2.72 גרם לקילומטר, אזי, בהתאם לתקן ה- Euro-6, תכולת ה- CO בגזי הפליטה לא תעלה יותר על 0.5 גרם לקילומטר.
משבר דלק 2011
בשנת 2011 רוסיה כבר הנהיגה איסור על בנזין AI-80. הדבר נבע מכך שייצור ודלקים באוקטן נמוך ושימוש בהם לא עמד בדרישות האיחוד האירופי. בנזין AI-80 יש מספר אוקטן שלא יעלה על 80, בעוד שמספר האוקטן של סוגי הבנזין האיכותיים ביותר עולה על 95. ככל שמספר האוקטן נמוך יותר, כך הנטייה של דלק להתפוצץ בגליל המנוע גבוהה יותר, מה שמקטין כוח המנוע ומאיץ את שחיקתו.
האיסור על זרימת דלק באוקטן נמוך בשנת 2011 עורר משבר דלק. בכמה אזורים ברוסיה התחנות הדלק החלו להיסגר בגלל מחסור בבנזין. בתחנות התדלוק, שהמשיכו לעבוד, נמכר בנזין בכמויות מוגבלות בהחלט (עד 20 ליטר) או בכרטיסים. משבר הדלק בוטל רק הודות לביטול האיסור על ייצור ומכירה של בנזין יורו 2. במקביל, החליטה הממשלה לדחות את הכנסת תקן יורו 4.
איזה בנזין ייאסר?
איזה בנזין ניתן לאסור בעתיד? קל לענות על שאלה זו אם אתה קורא את התקנות של תקני יורו 4, יורו 5 ויורו 6. הרשימה השחורה של האיחוד האירופי כוללת כל בנזין בעל אוקטן נמוך עם פליטת כמויות משמעותיות של חומרים מזיקים (פחמן חד חמצני, תחמוצת חנקן ופחמימנים לא שרופים). האם ממשלתנו תקיים באופן עיוור אחר התקנות הטכניות האירופיות או שהיא תבין שרווחתם של אנשים וכלכלה מפותחת חשובים יותר מאקולוגיה?
