בחינת הרישיון נערכת במשטרת התנועה ומורכבת משלושה חלקים חובה: מבחן להכרת כללי התעבורה (הנקראים תיאוריה), נהיגה באתר (או פשוט "מגרש משחקים") ובעיר ("עיר"). מהניסיון הראשון, רק מעטים התגברו בהצלחה על כל שלושת השלבים. אבל זה לא אומר שאסור לך לנסות.
זה הכרחי
- - ידע בכללי התעבורה;
- - ניסיון נהיגה;
- - כישורי נהיגה מושלמים לאוטומציה.
הוראות
שלב 1
החלק העיוני של הבחינה הוא מבחן מחשב המורכב מ -20 שאלות. מתוך שלוש האפשרויות האפשריות, עליך לבחור אחת נכונה. שאלות יכולות לגעת גם במצבים אפשריים על הכביש, ובכל היבט אחר של הכללים. הנבחן מקבל 20 דקות לענות, לא יותר משתי טעויות מותרות. כדי להתכונן למבחן העיוני זה מספיק שבועיים בממוצע, אך בתנאי שיינתן שעתיים לפחות מדי יום. ניתן לתרגל ביצוע מבחני בחינות באתרים מיוחדים.
שלב 2
מסירת "האתר" בדרך כלל אינה גורמת לקשיים מיוחדים. היבט זה של לימוד נהיגה, ככלל, מופתע מתשומת לב רבה בכל בית ספר לנהיגה, ותרגול תרגילי בחינה הוא לפעמים "אימון" בוטה.) לא לכל המדריכים הפרטיים יש גישה לאתר ההדרכה. אם כי לא בלי אופציות.
שלב 3
השלב הקשה ביותר, בו, על פי הסטטיסטיקה, הרוב המכריע של מי שרוצה לקבל רישיון נהיגה נתקע. ולפעמים לזמן רב. הערבות למסירה מוצלחת, אם לא מהראשונה, אך לפחות מהפעם הבאה, היא רק אחת: תרגול, תרגול ותרגול מחדש. ורצוי מאוד שזה לא מסתכם רק בעיבוד מסלול הבחינה (אם כי כדאי לשים לב אליו, ואפילו כמה אלמנטים של אימון לא יהיו מיותרים).