בסיווג הרכב, "2 + 2" פירושו הסדר עם שני מושבים קדמיים (לנהג ולנוסע) ושני מושבים אחוריים קטנים לילדים או למטיילים נדירים.
למכוניות עם מערך "2 + 2" שני מושבים אחוריים בלבד, בניגוד למערך הנפוץ יותר עם מושבים לשלושה נוסעים. הסיבה לכך נעוצה בגג הנמוך, בקשתות הגלגלים הרחבות ובמנהרה המרכזית הרחבה, האופיינית למכוניות ספורט, דרכן עוברת התיבה, בגלל המנוע הקדמי וההנעה האחורית.
הסיבה האחרונה היא הרלוונטית ביותר, שכן הנוסע השלישי באמצע יהיה מאוד לא נוח. כמו כן, חסר מקום לרגליים לנוסעים מאחור, במיוחד אם מדובר במגזר להמרה, שכן יש מקום רב מאחור השמור לקיפול הגג.
אין הגדרה רשמית למתווה "2 + 2", אך מקובל באופן כללי כי מכוניות כאלה חייבות בהכרח להכיל מושבים אחוריים לשני נוסעים בלבד, במקום לשלושה, וככלל, יש מעט מקום אחורי יחסית אפילו עבור שתיים, אופי יותר ספורטיבי מאשר במכוניות רגילות (או לפחות מראה) ומבנה המרכב "קופה" עם שתי דלתות.
להמרה, טרגז והאצ'בק רבים מתאימים להגדרה זו, אך לעיתים רחוקות הם נחשבים "2 + 2". מכוניות מסוימות שווקו במיוחד כ- "2 + 2", בדרך כלל כדי להבדיל אותן מגרסאות פתוחות דו מושבית של אותם דגמים. הדוגמאות המפורסמות ביותר הן קופה 2 + 2 מסוג יגואר E קלאסית, לוטוס אלן 2 + 2, ניסאן 300ZX 2 + 2, שברולט מונזה 2 + 2, 1965-66 מוסטנג 2 + 2 וכמה דגמי פונטיאק.