הזמן המסוכן ביותר לנהיגה בחורף הוא לילה ובוקר, בשלב זה קשה לראות את מצב הכביש ולתת הערכה נכונה של המצב. וזרם הבוקר, נוסף על כך, מאלץ את הנהג לחרוג מהמהירות המותרת.
כאשר הנהג עולה על הכביש עם קרח והמכונית מתחילה להחליק, יש להפחית את המהירות על ידי מעבר להילוכים נמוכים יותר, במיוחד אם ברכב אין מערכת בלימה נגד נעילה. ובמקרה זה, ההגה צריך להיות מסובב לכיוון ההחלקה.
במהלך התנועה בטור יש צורך לשמור על מרחק גדול כפליים מאשר במזג אוויר יבש. יש לקחת בחשבון את אורך מרחק הבלימה ולא ללחוץ על דוושת הבלם בצורה חדה, זה מה שמכניס לרוב את המכונית למצב החלקה, מה שגורר אובדן שליטה על הרכב ובהמשך תאונה.
לנהגים מנוסים שרגילים לנסוע למרחקים גדולים מומלץ לשים שקית חול לתא המטען. ראשית, זה נותן יציבות למכונית ומחלק את העומס על הצירים. שנית, במקרה של קרח, חול תמיד יועיל.
קטעי הכביש המסוכנים במיוחד הם מקומות של תנועה עצירה ומתמדת של תחבורה ציבורית, שמשקלם הכבד מגלגל את הדרך לקרח ויוצר תחתיו "חריצים" הנופלים לתוכם הנהג יכול לאבד את השליטה מיד. בחורף, כשנוסעים במקומות כאלה, כדאי להפחית את מהירות התנועה ולהגדיל את מרחק התנועה גם מקדימה וגם בצידי הרכב.
החורף מביא איתו שעות אור קצרות יותר, והנהגים צריכים להשתמש בפנסים לעתים קרובות יותר. אל תשכח שחשוב שהנהג יראה את הכביש והרכבים העוברים כמו שהוא נראה בבירור על הכביש. לכן, העדשה ואורות הצד תמיד צריכים להישמר נקיים. בלילה, במיוחד בראות לקויה, נורות הצד הן אלו שיאמרו למשתתף בתנועה את ממדי התנועה המתקרבת.
כבוד לכל משתמשי הדרך הוא חלק בלתי נפרד מתנועת הכבישים. כאשר מופיעה מכונית מתקרבת, יש לשנות את מיקום הפנסים מהאורות הגבוהים לאורות נמוכים, כדי לא לסנוור את הנהג ולא לעורר תאונה. הדבר נכון במיוחד בתקופת הסתיו-חורף, כאשר דרך רטובה מגשם ושלג לא רק גוררת איום של החלקה, אלא גם הופכת לרפלקטור אידיאלי לכל אור שמסנוור את כל משתמשי הדרך.
כמו כן, כבטיחות נוספת, תוכלו להירשם לקורסים מיוחדים לשיפור הנהיגה בחורף.
