כללי הדרך הקשוחים אינם מותירים לנהגים אפשרות להצביע עמום על חלונות הרכב. אם הזכוכית אינה נראית דרך האור, למפקח הזכות המלאה לא רק לערוך פרוטוקול בעבירה מנהלית, אלא גם להורות על הוצאת הסרט מהכוס. עם זאת, לא ניתן לקבוע את מידת החיטוב על ידי העין.
הוראות
שלב 1
זכוכית כהה חייבת לעמוד בדרישות GOST. כדי לקבוע עובדה זו, על המפקח להשתמש במכשיר מיוחד (הערה, מוסמך). כיום יכולים להיות כמה מכשירים כאלה: "Blik", "Tonic", "Raster" הם הנפוצים ביותר. כלפי חוץ הם נראים כמו אקדח טראומטי. בנוסף להסמכה, על מכשירים להיות מאומתים ובעלי תו התאמה.
שלב 2
יש לציין כי המכשירים מדויקים למדי, אולם בתנאי שהם משמשים נכון. אם מפקח מנסה למדוד את שקיפות הזכוכית ביום בו קר יותר מ -10 מעלות צלזיוס בחוץ, כמעט בוודאות ניתן לערער על קריאות המכשיר, משום במקרה זה זה נותן שגיאה ניכרת.
שלב 3
אינך יכול לבדוק את הגוון אפילו בערפל, ערפיח או גשם כבד. אבל היום או הלילה בחצר לא משנה למכשיר, ניתן למדוד את אחוז השקיפות בחושך מוחלט. לשם כך, יש להשענת את המכשיר על הזכוכית עם "הקנה" שלה ולחץ על כפתור ההתחלה.
שלב 4
"Flare" ו- "Raster" שולחים קרן כיוונית, שכאשר היא משתקפת מראה את אחוז השקיפות. ככל שהאחוזים המוצגים בצג המכשיר גבוה יותר, הנהג יהיה טוב יותר מכיוון שמשמעות הדבר היא שהזכוכית סופגת מינימום אור, מה שאומר ששום דבר לא מאיים על בטיחות התנועה. המכשיר אינו נייד, זה תלוי במקור האנרגיה, ולדיוק הקריאות הוא זקוק לסוללה טעונה היטב.
שלב 5
לעיתים קרובות קורה שפקחים עוצרים מכונית כהה עמומה, אך אין להם מכשיר למדידת מידת שקיפות הזכוכית. במקרה זה, הם יכולים להזמין את הנהג להמשיך לתחנת הבדיקה הטכנית לבדיקה. להסכים או לא זו זכות הנהג. הרי אין למפקח זכות לתפוס את המכונית או להעביר אותה בניגוד לרצונו של הבעלים או הבעלים (אלא אם כן הנהג ביצע כמובן פשעים ברכב).
