מומחי AvtoVAZ החלו בפיתוח דגם רכב חדש ביסודו בשנת 1993. בשנת 1998 נקרא הפרויקט לאדה קאלינה. שנה לאחר מכן התקיימה הפגנת האצ'בק ובשנת 2000 קאלינה מסוג סדאן. עם זאת, ניתן היה להסכים על העיצוב רק עד 2001, ולרשום את הדגם והשם עד שנת 2002.
היסטוריית פיתוח מודלים
בדרך כלל לוקח 3-4 שנים מהולדת הרעיון ועד לשחרורו של דגם חדש מפס הייצור במפעלים אירופאים ואמריקאים. AvtoVAZ הצליחה לארגן את ההפקה הסדרתית של לאדה קאלינה בתוך קצת פחות מ -4 שנים, מה שתואם את הסטנדרטים העולמיים. לראשונה במפעל יושמו טכנולוגיות דוגמנות מתמטיות, אשר צמצמו משמעותית את זמן הבדיקות ואת נפחיהן. זה רחוק מלהיות החידוש היחיד ששימש בהוצאת דגם רכב חדש. ב- AvtoVAZ הוצגה מערכת מפרט תכנון אלקטרוני, ובוצע מעבר למבנה הרכבה מפורט של המכונית. האינטראקציה של טכנולוגים, מעצבים ועובדי הפקה הפכה קרובה יותר.
מכונית לאדה קאלינה נבדקה על פי יותר מ 125 פרמטרים, אשר אישרו את עמידה בתקני הרכב הרוסיים והבינלאומיים כאחד. כל הבדיקות בוצעו בדרכים מיוחדות ועבודות הגימור בוצעו במעבדות המרכז המדעי והטכני AvtoVAZ. בין היתר נבדקו בתנאי מעבדה מערכת החימום והקירור של המכונית, התכונות האווירודינמיות או האלקטרומגנטיות.
דגם המכונית, שנוצר בקנה מידה 1: 4, אפשר היה להניח הנחות לגבי ירידה במקדם הגרר האווירודינמי. כתוצאה מכך הצליחו המעצבים להפחית אותו ב -10 אחוזים. שינויים נעשו בהשוואה לפרויקט המקורי, גובה מכסה תא המטען, הגיאומטריה של האורות, פגושים, קצוות מכסה המנוע, מראות. כל זה יושם במודל הבסיס לאדה קאלינה. בתצורה "יוקרתית" הוסיפה המכונית מגן אווירודינמי מול הגלגלים ומכסה תא המטען התארך מעט.
כאשר נוצר דגם בקנה מידה 1: 1 של המכונית, מקדם הגרר ירד בעוד 12 אחוזים, מה שאפשר להעמיד את הלאדה קאלינה בשורה אחת עם דגמים דומים של ייצור זר.
דרישות מיוחדות הוטלו על בטיחות הנהג והנוסעים. לכן 12 אחוז ממשקל הגוף הכולל היה עשוי פלדה עם אינדקס חוזק מוגבר, שיש לו מרווח משמעותי של חוזק דינמי ועייפות. בדיקות הראו שפתרון כזה איפשר להגביר את עוצמת האנרגיה של הגוף בעת פגיעה, כמו גם לעמוד ברכב דפורמציות גדולות ללא הרס.
ההיסטוריה של מודל לאדה קאלינה במספרים
ב- 26 בפברואר 2004 חתם מנהל חברת המניות הפתוחה AvtoVAZ על צו לעבור לייצור סדרתי של מכוניות לאדה קאלינה. על מנת להכין את שחרורו של הדגם החדש בזמן, נוצרה חלוקה חדשה במבנה הייצור של מכלול הגוף. חנויות ריתוך, צביעה והרכבה הפכו כעת למתחם יחיד. בתוך 9 חודשים בלבד של שנת 2004 חודש חיפוי הרצפה במכלול והותקנו שתי חנויות הריתוך, הציוד ההנדסי והטכנולוגי העדכני ביותר. על מנת שהאצווה הראשונה של המכונית תצא מפס הייצור בזמן, היה צורך לבצע יותר מ -60 קילומטרים של חיווט חשמלי, כשלושה קילומטרים מקו ההפצה. חלק מהעבודות נפל על כתפי הקבלן הכללי "ניהול בניית הון של מבני תעשייה ומבנים" וקבלני משנה.
בשתי חנויות ריתוך הותקנו 23 מסועים ו -429 יחידות של ציוד טכנולוגי בסיסי. חנות ההרכבה הותקנה בשמונה מערכות מסוע וב 146 ציוד.
ייצור מכונית הסדנה לאדה קאלינה הושק ב -18 בנובמבר 2004.ב- 21 ביולי 2006, AvtoVAZ החלה בייצור סדרתי מסוג קלינה האצ'בק. ב- 4 באוגוסט 2006 נמכרה מכונית לאדה קאלינה הראשונה. ביולי 2007, לאדה קאלינה החלה להיות מיוצרת עם מנועי 1, 4 ליטר ו -16 שסתומים, כעבור כמה חודשים המכונית צוידה במערכת בלמים נגד נעילה. באוגוסט 2007 התגלגלה מקלינה הקלינה הראשונה עם סטיישן.
מפעל AvtoVAZ ייצר 335 מכוניות ליום. במשך שנתיים הופקו 80,000 מכוניות, אך תוכנן להגדיל את קצב הייצור. על פי איגוד העסקים האירופיים, בשנת 2009 לאדה קאלינה הפכה למכונית הרביעית הפופולרית ביותר ברוסיה. בשנת 2009 נמכרו 60,746 רכבים חדשים.
